עם כניסת הביטקוין לעולמנו, הוצגו טכנולוגיות שונות אשר מהוות פתרון חדש ויעיל לעסקאות ומסחר ברשת האינטרנט. בעקבות הביטקוין נוצרו מטבעות ונכסים דיגיטליים שונים, שהועברו והוחזקו באופן ישיר בין ״עמית לעמית״ באינטרנט, וזאת, על בסיס אחסון המידע הקיים על הנעשה בין צדדים לעסקאות אלו, אשר עוררו צורך בפתרונות חוזיים מהירים.
הביטקוין ומטבעות אחרים מהווים בחלק מהמקרים יחידה דיגיטלית שמשמעותה בעייני המשתמשים היא למעשה ״כסף״, אך לא רק. הרשויות השונות לדוגמה, רואות ביחידות הדיגיטליות האלו כנכסים, או למשל ניירות ערך בחלק מהמקרים.
הטכנולוגיה והקדמה בתחום המטבעות הקריפטוגרפים הביאו איתן גם אתגרים רבים, אשר בעקבותיהם הולכים ומתהווים סטנדרטים משפטיים על פיהם יש לפעול בתחומים אלו.
כך למשל, בתחום אבטחת הסייבר בכלל ובתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע״ז-2017 בפרט, אנו מכירים עקרונות כגון השמירה על סודיות, שלמות ומהימנות, וזמינות המידע. עקרונות אלו מוכרים גם מתחומים אחרים, וכך עולה שאלת אבטחת המידע על ידי מחזיקי המידע באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ׳יין, שכן מדובר באופן כללי במידע מבוזר המוחזק בידי כלל ציבור המשתמשים. באופן פרטני, המידע מוחזק באמצעות אחסון קבצים על ידי משתמש מסוים, ומחובר למשתמש אחר וכך נוצר מעין שרשור של היסטורית המידע על עסקאות שבוצעו במטבע מסוים.
עניין נוסף הוא למשל ״החוזה החכם״, המהווה חלק מרכזי בפעולות הנעשות כיום בתחום המטבעות הקריפטוגרפים. ניתן לחשוב לדוגמה על חוזים חכמים בענייני רכישה, המרה, גידור ונושאים אחרים. למרות זאת, הדיון המשפטי בנושא נכון להיום הוא דל, ובעיקר בוחן את פעולות ההמרה של מטבעות כדוגמת הביטקוין למטבעות ״מסורתיים״ כדוגמת השקל או הדולר האמריקאי, מנקודת מבט של חוקי הבנקאות או הלבנת ההון.
לפיכך, בעניין החוזה החכם, ייתכן כי קיים עקרון משפטי להחלת דיני החוזים הישראליים על חוזים חכמים, שלמעשה נכתבים בידי מתכנתים באמצעות קוד תוכנה.
אנו מייעצים ומלווים חברות העוסקות בתחומים של מטבעות דיגיטליים, חוזים חכמים ובלוקצ'יין, החל מראשית דרכן, ובמסגרת זו אף עורכים חוזים מורכבים תוך הבנה מעמיקה של הרגישות הרבה של התחום.