חוק העיצובים משנת 2017 החליף את פקודת הפטנטים והמדגמים הישנה. מטרת חוקי העיצוב היא לעודד אנשים לפתח עיצובים חדשים לתועלת הציבור. הצורך בשינוי חקיקה היה בלתי נמנע לאור השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות, ולכן חוקי העיצוב מכוח הפקודה הישנה אינם מתאימים להתקדמות ולחידושים האחרונים.
דוגמאות לכך הן סוגיות חדשות שהגיעו אלינו בתחום הגרפיקה, תצורות המסך, הסמארטפונים והעיצובים הבלתי מוחשיים, וכן הסכמים בינלאומיים שמדינת ישראל חתומה עליהם, שחייבו התאמה ותיקון של החקיקה.
תיקון החקיקה היה חשוב מאוד למעצבים ישראלים, במיוחד לאלו הפועלים בתחומי החומרה, מעצבים גרפיים, תכשיטנים, מעצבי אופנה ואחרים, הפועלים בחו"ל ונאלצים להתאים את עצמם למדינות אחרות.
אחד השינויים החשובים בחוק הוא ההגנה על עיצוב לא רשום. הגנה זו מיועדת בעיקר לעיצובים עונתיים המשתנים לאחר תקופה קצרה, כגון אופנה, שבה הרישום הוא לעתים קרובות לא כלכלי וממושך.
חידוש חשוב נוסף הוא הצטרפותה של ישראל לאמנת האג, המאפשרת למעצב ישראלי להגיש בקשה אחת במשרד הבינלאומי, ממנה יוכל לנתב את הרישום למדינה בה הוא מעוניין להגן על עיצובו.
השירותים שמשרדנו מעניק כוללים:
- ניסוח והגשת בקשות לרישום עיצובים בארץ ובעולם
- ליווי וייצוג עד לרישום בפועל של העיצוב
- חיפוש עיצובים לצורך בדיקה הכשירות של העיצוב להירשם
- בדיקת נאותות
- הסכמי רישוי
- מסחור בעיצובים
- שירותי ליטיגציה בכל הערכאות לרבות בפני רשם הפטנטים, העיצובים וסימני מסחר