המשמעות של חברה בע"מ היא שקיימת הפרדה משפטית בין החברה לבעלי המניות שלה. ככל שהחברה לא קיימה את ההתחייבויות שלה, והפרה עמכם את ההסכם, הזכות המשפטית הקמה לכם היא כנגד החברה ולא כנגד בעלי המניות שלה, שכן מדובר בחברה שבה אחריות בעלי המניות מוגבלת.

ואולם על בעל המניות ונושה המשרה של החברה לדעת, כי ככל שלא ינהלו את עסקי החברה בדרך מקובלת ובתום לב, וינצלו את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה למטרות זרות, וקידום האינטרסים אישיים על חשבון נושי החברה, ניתן יהיה להרים את מסך ההתאגדות בינם ובין החברה ולחייבם באופן אישי בחובות החברה, ובמקרה כזה לא תהיה עוד הפרדה בין החברה לבעלי המניות שלה. ייראו את החברה ובעלי המניות כאחד, והם יחויבו באופן אישי בחובות החברה.

קיימת הבחנה בין אחריות בעל מניה לחובות החברה ואחריות אישית של נושה משרה למעשים שביצע במסגרת תפקידו בחברה. לעיתים נושה המשרה אינו בעל מניות של החברה, אולם תוטל עליו אחריות אישית לחובות החברה ככל שפעל בשם החברה כלפי צדדים שלישיים בחוסר תום לב או ביצע עוולה נזיקית במסגרת תפקידו כגון גזל, מרמה ואף רשלנות.

אחריות בעל מניות

המקרים הקלאסיים שבהם הרים בית המשפט את מסך ההתאגדות וחייב בעלי מניות בעילה של הרמת מסך הם, כאשר מדובר בבעל מניות עם שיעור אחזקות כגבוה בחברה, כזה שיכול לקבל החלטות ולהזיז מהלכים בתוך ובשם החברה, נטילת סיכון בלתי סביר, הסתרת מידע על מצב כלכלי קשה של החברה טרם התקשרות חוזית, והתנהלות חסרת תום לב.

לכן, ההמלצה שלנו תמיד היא שכאשר בעל מניות מתקשר בשם החברה עם צד שלישי, עליו לעשות זאת בתום לב, לגלות את הפרטים המהותיים הנוגעים לחברה ולעסקה ולדעת כי הוא אינו לקוח את אותו צד ג' להתקשרות שבה קיים סיכוי כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

אחריות אישית של נושא משרה ואורגן של החברה:

במרבית המקרים החברה מנוהלת על ידי בעלי תפקיד או כהגדתם בחוק, נושאי משרה, אשר מנהלים הלכה למעשה את עסקי החברה. נושאי משרה הוגדרו בחוק החברות כמנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.

במסגרת תפקידם מקבלים נושאי המשרה, שאינם בעל מניות של החברה, החלטות עסקיות מדי יום ביומו בשם החברה עם צדדי ג' שונים, והחלטתם מחייבת את החברה לכל דבר ועניין.

בנסיבות מסוימות תוטל אחריות אישית על נושא משרה ואורגן של החברה והוא יחויב באופן אישי על פי דיני החוזים והנזיקין בשל ההחלטות שקיבל בשם החברה ולמענה. לכאורה מדובר במצב בעייתי שכן לעיתים נושא המשרה אינו בעל מניות ואינו בעל אינטרס כלכלי כמו זה של בעל המניות.

אין משמעות הדבר, כי אורגן של החברה יחויב באופן אישי בנזיקין, רק בשל היותו של אורגן של החברה אלא נדרש להוכיח את יסודות העוולה הנזיקית ביחס לפעולתו. המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של החברה הוא מבחן רגיל של דיני הנזיקין – קיום יסודות האחריות.  לדוגמא, עוולת הרשלנות, עוולת הגזל והמרמה שכולן עוולות נזיקיות. ככל שיסודות העוולה הוכחו, דהיינו, שנושא המשרה פעל שלא כדין בשם החברה, ומעשיו או מחדליו גרמו נזק לצד ג', הוא יכול למצוא את עצמו חייב בחובות החברה, למרות שאינו בעל מניות.

בדומה לאחריות אישית על פי דיני הנזיקין, בתי המשפט מחייבים נושא משרה ואורגן של החברה באחריות אישית על פי דיני החוזים מכוח סעיף 12 (השלב בטרום חוזי) ומכוח סעיף 39 לחוק החוזים (השלב החוזי), ככל שפעלו בחוסר תום לב עת התקשרו בשם החברה עם צד ג'. 

ההמלצה שלנו היא שככל שמדובר בנושא משרה, חשוב ביותר להסביר לו את האחריות שלו כלפי צדדים שלישיים וכי, העובדה שהוא אינו בעל מניות אינה גורעת מאחריותו לחובות החברה. עליו לנהוג ולנקוט במשנה זהירות כאשר הוא מתחייב בשם החברה.