ניהול חברה אינו דבר פשוט ורווי יצרים, מתחים ומחלוקות בין בעלי המניות שלעיתים מגיעים לכדי סכסוך משפטי ארוך ויקר. סכסוך בין בעלי המניות עלול לגרום לשיתוק החברה, לגרום לה ולבעלי המניות שלה נזק בלתי הפיך, כמו גם לצדדי ג' כגון ספקים ונותני שירות שנקלעו על לא עוול בכפם לסכסוך.

כיצד ניתן לפתור את העניין בדרכי נועם באופן מהיר ומבלי להיזקק להליך משפטי? כיצד ניתן להמשיך ולנהל את החברה באופן, שלצד הסכסוך בין בעלי המניות, החברה תמשיך לפעול ולהשיא רווחים לבעלי המניות?

לעיתים, בצער רב יש לומר, הסכסוך כה קשה, עד כדי כך שהוא מגיע לרמה שאחד או כמה מבעלי המניות הפגועים מיתר בעלי המניות, מוכנים "להקריב" את החברה, אף אם היא חברה משפחתית שהוקמה דורות קודם לכן, ולהביא לחיסולה. דוגמאות בולטות הן כאשר בעל מניות, דירקטור מסרב לחתום עוד על שיקים של החברה, או כאשר בעל מניות מחליט לשתק את החברה במעשים אחרים כגון, אי חתימה על חוזים משמעותיים. דוגמא נוספת היא שבעלי מניות הרוב מחליטים, משיקולים זרים, לפגוע בבעלי מניות אלו על ידי מניעת חלוקת דיווידנדים הכול במטרה לסלקם מן החברה ולהשתלט את מניותיהם. במצב הדברים הזה, בעלי המניות נפגעים באופן לא צודק וכמובן החברה, העלולה להיכנס לשיתוק עד כדי לפגיעה אנושה במצבה.

כאן היתרון המשמעותי של משרדנו שפועל מתוך מטרה אחת ויחידה, להביא את בעלי המניות לפתרון מהיר וצודק כך שהעניינים האישיים יוותרו בצד ובעלי המניות יראו את טובת החברה. אכן, לעיתים הסכסוך כה קשה, עד כדי כך שהחברה משותקת, ואין מנוס אלא מלפנות לקבל סעדים מבית המשפט.

בתי המשפט, אף הם, אינם מעדיפים לפרק ולחסל את החברה כאשר מדובר בחברה יציבה כלכלית, פעילותה פורה והיא בעלת יכולת פירעון. קיימות מסר סיבות לכך. חשוב לציין, כי לא מדובר רק בעניינים שבין בעלי המניות, אלא מעורבים צדדים שלישיים אשר קשורים כלכלית ומסחרית עם החברה. החברה קשורה בחוזים מחייבים ולכן העדיפות היא לקיים את אותם חוזים והתחייבויות החברה על פני התגוששות בין בעלי המניות. האינטרס של עובדי החברה אשר להם חלק משמעותי מהצלחת החברה, מתפרנסים מפעילות החברה ונהנים מזכויות סוציאליות רבות. 

בנסיבות אלו בתי המשפט תמיד יעדיפו את המשך פעילותה של החברה על פני פירוקה רק בשל סכסוך בין בעלי המניות. הפתרון, אם כן בל הנוגע לבעלי המניות יהיה אחר ולא על חשבון המשך פעילותה של החברה.

מהו אם כן האפשרויות של בעל המניות טרם פנייה לבית המשפט? הכרחי תחילה לבדוק את תקנון החברה, וכל הסכם אחר בין בעלי המניות המגדיר את מערכת היחסים ביניהם, לרבות הזכויות והחובות שלהם, בינם לבין עצמם, ובינם לבין החברה.

תקנון החברה הוא מסמך יסוד, חלק ממסכי הקמת החברה, הניתן לשינוי מעת לעת בהתאם להוראות החוק, שבו מוגדרים זכויות בעלי המניות. בין היתר, יכולת ההצבעה וקבלת ההחלטות שלהם במסגרת הפעילות השוטפת של החברה. ברור, כי כינוס אספת בעלי המניות (במקרים של קבלת החלטה מהותית), או כינוס ישיבת דירקטוריון (במקרים של החלטה שוטפת), וקבלת החלטה על פי הרוב הנדרש, תמיד עדיפה ותחסוך את הצורך בפניה לבית המשפט.

ככל שמדובר בסכסוך קשה בין בעלי המניות, סביר להניח וכך הניסיון מלמד, לא ניתן לקבל החלטה, או שמתקבלת החלטה לא סבירה על ידי בעלי מניות הרוב בחברה אשר פוגעת בבעלי מניות המיעוט, ואז אין מנוס אלא מלפנות לבית המשפט.

כפי שציינו, כאשר מדובר בחברה יציבה, בעלת יכולת כלכלית, תמיד יעדיף בית המשפט שלא לפרק את החברה, אלא למצוא פתרון שיביא שקט לחברה ויאפשר לה להמשיך ולתפקד באופן שוטף.

קיימת "תקופת ביניים" משמעותית ביותר, בין המועד שבו נוצר הצורך בהתערבות בית המשפט ועד לקיום הדיון בבית המשפט. במצב דברים זה, יש לפנות לבית המשפט על מנת שיוציא צווים זמניים לשמור על המצב הקיים ולאפשר לחברה לתפקד כפי שעשתה עד פרוץ הסכסוך.

כל בעל מניות חייב לדעת, כל החלטה או הימנעות מקבלת החלטה חייבת להיעשות בדרך מקובלת ובתום לב. סעיף 192 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע, כי בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין השאר, בהצבעות בחברה  ויימנע מלקפח בעלי מניות אחרים. ככל שלא נהג באופן הנזכר לעיל יחולו הדינים על החפרת חוזה ולבעל המניות הנפגע עומד הזכות לפנות לבית המשפט בהתאם להוראות סעיף 191 לחוק החברות

סעיף 191 לחוק החברות קובע: כי "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה"

כפי שניתן ללמוד מסעיף 191 לחוק החברות, סמכותו של בית המשפט אינה מוגבלת והוא ייתן כל הוראה או צו שנראה לו לצורך הסרת הקיפוח או מניעתו, אף הוראות לבעל המניות לרכוש את מניותיו של בעל המניות האחר במחיר שייקבע על ידי בית המשפט.

חשוב לציין, כי ניהול החברה על ידי בית המשפט לאורך זמן אינו דבר רצוי והוא עלול לפגוע בחברה. הסכסוך הרי לא תם בעצם ניהול החברה על ידי בית המשפט והוא לעיתים דווקא מתעצם במצב זה. עניין חשוב נוסף שבית המשפט לוקח בחשבון את היחס של צדדים שלישיים הקשורים עם החברה ובעלי המניות במקרה של סכסוך. נזכור כי לחברה התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ולעיתים היא נשענת ונתמכת על ידם. קחו לדוגמא את הבנקים כלפיהם התחייבויות כספיות רבות. אלו אינם אוהבים בלשון המעטה, את העובדה שהחברה מנוהלת על פי צווים והחלטות שיפוטיות, ואלו עלולים להגביל את האשראי של החברה, והתוצאה עלולה להיות הרסנית. קחו לדוגמא ספקים קבועים של החברה שבלעדיהם החברה אינה יכולה לייצר. ככל שקיים חוב של החברה לאותם ספקים או שהחברה תלויה באשראי מצידם, קיים החשש כי תוגש תביעה כנגד החברה או שהספקים יפסיקו את האשראי שהעניקו לחברה.

לכן, אמנם לעיתים אין ברירה, וקיים הכרח לפנות לבית המשפט על מנת שיתערב, אולם יש לעשות זאת בצורה חכמה, יעילה ומהירה. על בעלי המניות להתעלות על עצמם אף כאשר קיים סכסוך קשה, ולמצוא פתרון יעיל ומהיר כגון מכירת מניות האחד למשנהו או מכירת החברה באופן עצמאי, וככל שניתן לסיים את הסכסוך בין הצדדים ולצאת לדרך חדשה.

את הסיכוי לסכסוך בין בעלי המניות ניתן למנוע או לפחות להקטין באמצעות מסמכי יסוד החברה ובהסכמים בין בעלי המניות.  קיימת חשיבות מכרעת לתקנון החברה ולהסכמים בין בעלי המניות עצמם, כך שינוסחו באופן שאף במקרה של מחלוקת וסכסוך, יימצא הפתרון המיידי, תוך המשך תפקוד החברה וללא צורך בהתערבות בית המשפט.

כאשר מדובר בסכסוך בין בעלי מניות בחברה משפחתית, קיימת רגישות גדולה יותר. לעיתים קרובות הסכסוך מחלחל לבני המשפחה המורחבת שחלקם אף עובד בחברה. במצב זה כמעט בלתי אפשרי לנהל את החברה, אלא באמצעות צד ג' שמן הסתם לא יהיה מקובל על שני הצדדים הניצים. למשרדנו ניסיון רב שנים של סכסוכים משפחתיים שחלקם הסתיים אף בשלב מוקדם ללא צורך בהתערבות בית משפט.